פסק-דין בתיק ת"ק 003847/04

1.         בפני תביעה לנזקי רכוש אשר ארעו לרכב התובע בעקבות תאונת דרכים מיום 13.3.03. התובע נפגע ע"י רכבו של  הנתבע.

            התאונה התרחשה ברח'  נ.ז. בת"א בשעה 20:00 או בסמוך לכך.

2.         לטענת התובע, ביקש הוא לפנות שמאלה במקום התאונה או אז הבחין ברכב הנתבע מגיח, ולכן נעצר. לטענת התובע, הנתבע לא עצר אלא המשיך בנסיעה לכיוון רכב התובע ופגע עם הפגוש השמאלי קדמי של רכב הנתבע, בדלת שמאל של רכב התובע. עוד ציין התובע כי מהנתבע נדף ריח של אלכוהול והוא אף הקיא והתנדנד, ולכן את נהיגתו הרשלנית ניתן לייחס למצב בו היה נתון.

3.         לטענת הנתבע, נסע הוא ממקום ללא מוצא וכשהגיע לעיקול ימינה עצר את רכבו בעצירה מוחלטת. בשלב זה הגיח התובע משמאלו, מהעיקול, הופתע מרכבו העומד, איבד שליטה על ההגה ופגע ברכבו. עוד טען הנתבע כי ברכב התובע היו פגיעות קודמות.

4.         ביום 18.7.04 הופיעו בפני התובע והנתבע וטענו את טענותיהם. הוצג בפני תיק המשטרה המלא, הכולל תרשים מהארוע, אשר נערך על ידי בוחן תנועה שהגיע למקום (להלן : "התרשים"). בין שאר המסמכים הוצגו בפני טופס בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשיכרות (להלן: "טופס בדיקת המאפיינים"), הודעת הנתבע במשטרה תחת אזהרה (להלן : "הודעת הנתבע") וממצאי בדיקת הדם אשר נערכו לנתבע והמפורטים בחוו"ד המומחה דר' אשר גופר (להלן : "ממצאי בדיקת הדם").

5.         בתום הדיון הראשון שהתקיים בפני התרתי לצדדים להביא כל אחד עד נוסף מטעמו, התובע את בוחן התנועה והנתבע את העד אשר היה עמו לטענתו בזמן התאונה.

6.         למועד הבא שנקבע לא התייצבו הצדדים או עדיהם, והנתבע אף הגיש הודעה כי העד מטעמו אינו יכול להתייצב באותו מועד. לפיכך דחיתי את הדיון ליום 20.1.05 והודעתי לצדדים כי לא תנתנה דחיות נוספות.

7.         ביום 20.1.05 הופיעו בפני הצדדים ללא עדיהם ולכן יש מקום ליתן פסק דין על סמך החומר שבפני.

8.         לאחר שעיינתי בכתבי בית הדין, בתיק המשטרה ושמעתי את עדויות הצדדים, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל.

            עלי להכריע בשאלה, האם התאונה ארעה כשרכב התובע נמצא בעמידה ורכב הנתבע סוטה לכיוונו, כטענת התובע, או שמא הגרסה ההפוכה שבפני הנתבע היא הנכונה.

9.         תמונות הנזק ברכב התובע מתיישבות יותר עם גירסתו הוא : הנזק מצוי בדלת שמאלית קדמית ואם אכן היה התובע מאבד שליטה ונכנס ברכב הנתבע העומד, הפגיעה אמורה היתה להתחיל מהחזית ומהכנף השמאלית ולא בדלת.

10.       בנוסף, גרסת התובע נמצאה אמינה בעיני, ואין אני יכולה לומר כך על גרסת הנתבע : בדיון בפני טען הנתבע בעמ' 2 מול שורה 3 "לא שתיתי ולא הקאתי". מתיק המשטרה עולה חד משמעית כי הנתבע הקיא במקום, התנדנד, היה זקוק לתמיכה, התנהגותו היתה רדומה וריח אלכוהול נדף מפיו- ראה טופס בדיקת המאפיינים.

            ממצאי בדיקת הדם עולה כי ריכוז האלכוהול בדמו של הנתבע היה 83 מ"ג לכל 100 מ"ל, ריכוז גבוה לכל הדעות המעיד על שתיה בטרם נהיגה.

            גם אם  מצבו זה של הנתבע לא גרר את העמדתו לדין, אזי אין ספק שמצבו זה מעיד על אימרה שיקרית שמסר לביהמ"ש זה, כאשר טען שלא שתה ולא הקיא.

11.       זאת ועוד, מתרשים תאונת הדרכים עולה שרכבו של הנתבע לא שמר על הימין בכיוונו הוא וניתן לראות כי הוא זה שסטה אל עבר רכב התובע.

            תרשים זה אינו עולה בקנה אחד עם התרשים שערך הנתבע, אשר סומן כנ/1.

12.       בנוסף, הנתבע העיד הן במשטרה והן בפני כי היה עמו חבר נוסף ברכב. למרות שנקבעו שלושה מועדים בתיק זה להבאת העדים, לא השכיל הנתבע להביא את העד מטעמו והדבר מקים חזקה כי עדות זו היתה פועלת לרעתו.

            מאידך, בוחן התנועה אינו בשליטת התובע, והממצאים אשר תארתי לעיל עוברים כחוט השני בכל מסמכי המשטרה, ועל אףך שבוחן התנועה לא הובא בפני, החלטתי לייחס משקל לאמור במסמכים אלו, אשר היו מצויים בפני הנתבע כבר בדיון הראשון.

13.       לעניין גובה הנזק, הנתבע לא הביא כל ראיה לתמוך את טענותיו שהנזק שבדלת רכב התובע אין מקורו בתאונה זו, ולפיכך יש מקום לקבל את התביעה בחלקה, על פי הסכומים שנתמכים בחווה"ד ובחשבונית התיקון : על פי מסמכים אלה עלות התיקון היתה 2,714 ש"ח, שכר טרחת השמאי ששולם 403 ש"ח, על כך יש להוסיף אגרת ביהמ"ש בסך 87 ש"ח והוצאות שנגרמו לתובע בסך 500 ש"ח, סה"כ 3,704 ש"ח.